הרקוויאם הגרמני של יוהנס ברהמס

ברהמס סיים להלחין את הרקוויאם הגרמני בשנת 1866, כיצירה אדירה בעלת שישה פרקים. הסיבה שבגינה כתב את היצירה טמונה בשני אירועים טראגיים שאירעו בטווח של תשע שנים; מותו של רוברט שומאן בשנת 1856 ומותה של אמו של ברהמס בשנת 1865. החלק המוכר כיום כפרק החמישי (וכולל את סולו הסופרן המפעים) נכתב בחלוף שנתיים, בשנת 1868. אורכה של היצירה בת שבעת הפרקים הוא 65 עד 75 דקות.

Download the Concert Program as PDF

בניגוד לליטורגיקה של הרקוויאם הלטיני, ברהמס שזר את הליברטו מתוך הכתובים הלותרנים. שלא כמו בגרסה הקתולית אשר ממקדת את תשומת ליבנו בגורלו של הנפטר, תוך שילוב זעם ומשפט, ברהמס בחר טקסטים המביעים תקווה וביטחון עבור המאמינים ונחמה לאלו שסבלו מאבדן אדם אהוב. זוהי יצירה המיועדת לחיים ולא למתים. אחד מהדברים שעליהם ברהמס התחרט הוא שהיצירה נכתבה עבור תזמורת גדולה עד כדי כך, שאפילו בתקופתו הוא התקשה להשיג את האמצעים לביצועה באופן הולם. מיותר לציין כי נדרשה גם מקהלה גדולה במיוחד כדי לאזן את התזמורת העצומה. ברהמס הלחין בעצמו ליווי ליצירה לשני פסנתרים, שממנו היה די מרוצה. עם זאת, עברו 142 שנים עד שהולחנה גרסה עבור "תזמורת קאמרית", הודות ליואכים לינקלמן. זוהי הגרסה שתוצג על ידי מקהלת "ליטורגי-קל" באוקטובר.

אנו מתכבדים להציג את הביצוע הראשון אי פעם של היצירה בשפה העברית. ישראל היא מדינה השרויה תמיד בין מאבק לאבל. התחושה הכללית היא תחושת אי-ודאות לאומית ואתנית. בעמותת "קמתי" ובמקהלת "ליטורגי-קל" מאמינים כי מסר ייחודי זה של נחמה, אהבה וביטחון מתאים במיוחד לעמנו, לאנשינו ולאזור שבו אנו חיים.

״רקוויאם הגרמני״ בשעה העברית - ירושלים 2016